החלטה בתיק ת"א 14464-05-10

בפני בקשה במסגרתה עותר הצד השלישי כי בית המשפט יורה לשולחי ההודעה להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו כתנאי להמשך ניהולו של ההליך.

לטענת המבקש, אין ממש בהודעה לצד שלישי אשר נשלחה וזאת נוכח העובדה כי במסגרת הליכי הכינוס קבע ראש ההוצאה לפועל כי על המבקש לשלם לעיריית בת ים סכום מוגדר ובלבד וביחס ליתרה התיר לתובעת להוסיף ולתבוע את הנתבעים-שולחי ההודעה.

עוד הוסיף המבקש וטען כי נוכח מצבם הכלכלי של שולחי ההודעה יש הצדקה של ממש להבטיח כי במקום שבו תידחה התביעה, יוכל להיפרע בגין נזקיו.

הנתבעים הגישו תגובתם במסגרתה העלו טענות קשות כנגד המבקש, ביחס למילוי תפקידו ככונס והפנו להחלטות שונות שניתנו בעניינו על ידי בתי המשפט ועל ידי ראש ההוצאה לפועל.

עוד נטען על ידי  הנתבעים כי סיכויי ההודעה גבוהים מאוד וכי בנסיבות אלו אין מקום להורות על הפקדתה של ערובה לצורך אבטחת תשלום הוצאות ההליך.

בא כוחם של הנתבעים הפנה את שימת הלב לפסיקה ענפה של בית המשפט על פיה לא בנקל יורה בית המשפט על הפקדתה של ערובה כתנאי להמשך ניהולו של ההליך.

לאחר שחזרתי ועיינתי בהודעות ובבקשות הצדדים נחה דעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה, הגם באופן חלקי. טעמיי להלן.

המסגרת הנורמטיבית במסגרתה נדונה בקשה זו כוללת בחובה את תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") כמו גם ההלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון. 

אכן צודק ב"כ המשיבים בטענתו כי לא בנקל יורה בית המשפט על בעל דין להפקיד ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל דין אחר. כמו כן, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות על מנת להבטיח כי עוניו של בעל דין, לא יהווה חסם בפני אפשרותו להתדיין בהליכים בבית המשפט.

ההלכה היוצאת מבית המשפט העליון מלמדת כי כל מקרה נבחן על בסיס עובדותיו הפרטניות, תוך מתן הדעת למגוון שיקולים לרבות, סיכויי התביעה, זהות בעלי הדין, מהותה של התביעה והיקפה.

(בעניין זה ראה לדוגמא ע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבנייה (קרני שומרון) בע"מ ואח'  (טרם פורסם), בש"א 1528/06  ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי  (טרם פורסם))

סיכויי התביעה

אקדים ואומר כי בכל הנוגע לסיכויי התביעה עסקינן (בדומה לבקשה לסעד זמני) בהחלטה המבוססת על התרשמות ראשונית מתוך כתבי הטענות והמסמכים המצויים באותה עת בפני בית המשפט ואין בה כדי הכרעה לגופה של תביעה.

בתיק זה שבפני מעלה תביעת התובעת סימני שאלה לא מעטים.

עיקר טיעוני המשיבים בעניין זה עוסקים לכאורה בדרך התנהלותו של הצד השלישי בתיק כינוס וזכותו לקבל לידיו סכום זה או אחר כשכר טרחה. לכאורה אין לכך כל קשר להליך המונח בפני.

ככל שמוטל על הצד השלישי להשיב סכום זה או אחר בתיק זה או אחר, עליו לפעול בהתאם להוראות הדין ולהחלטות בית המשפט.

עם זאת, סיכויי התביעה אינם נבחנים אלא על בסיס עילות התביעה ואלו בלבד.

לטענת הנתבעים מקום בו יימצא כי מוטל עליהם לשלם לתובעת סכום כלשהו בגין חובות ארנונה, הרי שעל הצד השלישי לשפותם בגין סכום זה.

עם זאת, ובזהירות המתבקשת נוכח השלב בו מצוי ההליך, ייקשה על הנתבעים להוכיח טענתם זו וזאת בשל העובדה כי לכאורה נקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל כי על הכונס לשלם סכום מוגדר קטן בהרבה וכי עומדת לתובעת-העירייה, הזכות להגיש תביעה נפרדת ביחס ליתרת החוב הנטען.